אז למה דווקא ארה”ב?

פודקאסט נדל”ן ולעניין גאה להציג:

ראיון עם יזם השבוע – טל בוימן – השקעות נדל”ן בארצות הברית

#יזםהשבוע טל בוימן #פוסט1
היי חברים, נעים מאוד. קוראים לי טל בוימן ואני מנכ”ל משותף (יחד עם אליאור כרמלי) בחברת BNC. אנחנו יזמים, מלווים משקיעי נדל”ן, מתעסקים בנדל”ן משנת 2011.
הפעילות שלנו מתמקדת ברכישה, ביצוע פעולת השבחה ומכירה בישראל ובארה”ב וב- 5 השנים האחרונות עברו תחת ידינו (בארה”ב) עסקאות בשווי כולל של כ- 300,000,000 שקלים (שלוש מאות מיליון!).
אנחנו מתמחים בעסקאות אקזיט המאופיינות ברווחים גבוהים תוך פרק זמן קצר.
בשבוע הקרוב אני ארחיב את הדיבור על השקעות נדל”ן בארצות הברית, ברקע ‘הפיל שבחדר’ והחשש ממשבר, אינפלציה, ריביות עולות – עם הכוונה לסוג העסקאות המתאים ביותר לתקופה, בדגש על כך שמשברים הם הזדמנות מעולה לרכוש ולהשקיע בנדל”ן!
בנוסף, נדסקס על הגמילה מריבית אפס, על הפעולות שכולנו חייבים לעשות, על הכללים לעסקאות נדל”ן בתקופת משבר, בדגש על קניה מתחת למחיר השוק כמפתח לרווחיות והצלחת העסקה.
אני אשתף אתכם בסיפורי מקרה (קייס סטאדיז) מעצימים, מרתקים ומלמדים. אני אגע בדרך שבה ‘דור ה Y’ האמריקאי משפיע על הביקושים, ואיך כל זה מתקשר לבחירה הנכונה בין ‘סינגל פמילי’ ל’מולטי פמילי’ ועוד ועוד…
כל זה יקרה בפוסטים היומיים של השבוע, אבל עכשיו אני רוצה לספר לכם בכמה מילים עליי. איך הגעתי לעולם הנדל”ן, מה הוביל אותי להכיר את הפוטנציאל האדיר הטמון בתחום, מה היתה העסקה הראשונה שעשיתי, ולמה אני בוחר לחלוק את הידע שלי עם ציבור גדול של אנשים – גם אם אין להם ניסיון מוקדם או יד�� רב על נדל”ן.
בנקודה הזאת, אני רוצה מה שנקרא “לפתוח את הלב” ולשתף אתכם בסיפור החיים האישי שלי. סיפור שמעיר אותי כל בוקר ומזכיר לי מאיפה באתי ולאן אני הולך, בדגש על הצורך של כולנו לחזק את הביטחון הכלכלי בחיים שלנו.
כי חלום לחופש כלכלי היה לי כבר מגיל 9, בזמן שלא הכל היה ורוד בחיים שלי.
אני בא ממשפחה שידעה קשיים כלכליים, וכסף תמיד היה ‘ביג דיל’, מהסיבה הפשוטה שלא היה יותר מדי ממנו בבית. ההורים שלי סבלו מקשיים כלכליים שבמהלך הדרך גם הובילו לגירושים שלהם, ואני זוכר יום אחד ספציפי בגיל 9, שזכיתי בו לביקור שאני לא מאחל לאף אחד בעולם.
זה קרה כששיחקתי בסלון ושמעתי דפיקות חזקות בדלת. אמא שלי קפצה בבהלה מהספה וניגשה לראות מי זה. היא פתחה את הדלת ולבית נכנסו אנשים של ההוצאה לפועל.
בשניה אחת העיניים של אמא שלי התמלאו דמעות שלא הפסיקו לרדת במשך שעות. בהתחלה לא הבנתי על מה מדובר, אבל כשאחד מהם הרים את המחשב שקיבלתי ליום ההולדת ויצא איתו מהבית, נראה לי שהתחלתי להבין. מה שבטוח היה שהתחלתי לבכות ובאותו ערב עברנו לגור אצל סבתא שלי, וחודשיים אחרי זה ההורים שלי התגרשו.
תראו, את היום הזה אני לא אשכח בחיים והחוויה הטראומטית הזו נחרטה לי בזיכרון ושינתה אותי. זו צלקת שמלווה אותי עד היום ומדהים אותי איך זיכרון ילדות אחד, מצליח לעצב ולבנות את מי שאני ולהשפיע על הבחירות שאני עושה גם היום – 24 שנים לאחר מכן.
ושתבינו, אין לי תלונות להורים שלי. שניהם אנשי עבודה, אהובי לב שהעניקו לי ולאחים שלי את כל האהבה שבעולם ועשו בשבילנו את הכי טוב שיכלו. רק שהעולם העסקי לא האיר להם פנים, והמשכורות שלהם היו נמוכות ולא עמדו בהוצאות השוטפות של החיים.
אני יכול לספר לכם שכל יום כשאני נכנס הביתה אחרי יום עבודה ורואה את אמה יובל וניב, הילדים שלי כשהם משחקים בסלון, אני מבטיח להם בלב שאת החוויה שאני עברתי בילדות, הם לא יעברו לעולם. ואם אתם מתחברים למילים שלי, אז אתם בטח מבינים את הצורך של כולנו לשנות ולפעול אחרת בחיים שלנו.
זה האני מאמין שלי ועכשיו אני אדלג ברשותכם ליום שבו השתחררתי מהצבא בלי יותר מדי כסף, בלי מטרות ברורות לגבי מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי – ואני מדבר איתכם על שנת 2010, כשהמדינה נמצאת במה שחשבו אז שהוא שיא עליית מחירי הדירות.
את ‘שניצל שניצל’ פתחתי בשותפות עם 2 חברים. זו שניצליה שהפסדתי בה את התחתונים שלי, והיא הפרידה אותי מכספי ההשקעה, מהחסכונות, ממענק השחרור והשאירה אותי עם ההלוואה שלקחתי בבנק.
במבט לאחור, חשבתי שאני יודע הכל אבל בעצם לא ידעתי כלום. ואחרי שויתרתי על החלק שלי בעסק, הפכתי להיות עובד קבלן של עיריית ת”א כשבמקביל, החבר הטוב שלי אליאור כרמלי (שותפי היום) מקשיב לסיפורי המילואים של אחיו הגדול, מתלהב מהחבר ש”קונה ומוכר דירות במהירות ומרוויח בכל עסקה כזאת עשרות אלפי שקלים” ואיזה כיף בעולם הנדל”ן… כל העשירים שם, הכסף מהיר, הרווחים גדולים – והוא מתחיל לחקור, להתעניין, ללמוד על העולם החדש הזה תוך כדי חיפוש דירה להשקעה בבאר שבע.
ואני? מהר מאוד הבנתי שעיריית תל אביב לא מובילה לעתיד מזהיר עם ביטחון כלכלי בחיים, ועלה לי רעיון מבריק לראש: למה שאני לא אחבור לאליאור? אני יכול לנסוע לב”ש ומי יודע, אולי ביחד נצליח יותר טוב… וככה מצאתי את עצמי בבאר שבע ש’האירה לי פנים’ והעניינים התחילו להסתדר.
העסקה הראשונה שלי
לקח זמן אבל הכרתי משקיעים אחרים, התחלתי לדבר עם סטודנטים, עם מתווכים, עם אנשים ברחוב, ומיום ליום מיקדתי את עצמי באזור ספציפי. אזור שחקרתי, הבנתי אותו וקיבלתי את כל הביטחון שהייתי צריך לגביו.
שתבינו, להגיע לעיר שאתם לא מכירים, לעולם שאתם לא מכירים, ולהרגיש פתאום שאתם חיים ונושמים אותו – זו הרגשה מדהימה! והגעתי למצב ששלטתי לגמרי בשכונה. הכרתי כל פינה וכל בניין. ידעתי מה המחירים, מי הקהל שאמכור לו דירות ובאיזה מחירים. לא היתה שאלה שלא ידעתי לענות עליה – והמירוץ לדירה הראשונה שלי ‘ממקום של ביטחון’ יצא לדרך.
ההזדמנות הגיעה כשחילצתי משקיע שנתקע עם עסקה מעולה – ולא היה לו כסף. קניתי ממנו את העסקה ולראשונה בחיי הפכתי לבעלים של דירה

המשך קריאה באתר:
https://www.forumnadlanusa.com/members/tal_boiman/activity/