#יזםהשבועאוהדעוז #פוסט2
בפוסט הקודם סיפרתי לכם איך הגעתי לעסוק בנדל”ן בחיפה, היום ארצה לקחת אתכם לארה”ב.
כדי לזרז לנו את העניינים אתחיל ואומר שלאט לאט עם החודשים בהם למדי נדל”ן בישראל עברתי מאזור הדר שבחיפה לעזור שער רגר בבאר שבע. למה? כי ככה העולם בחר כנראה.
ועכשיו ברשותכם, תרשו לי להתחיל את הפוסט בסיפור קצר על בחור מדהים בשם טל.
בתור התחלה אחרי שקראתי את הספר “הרשימה” של יובל אברמוביץ, הבנתי שכדי להצליח להגשים את החלום שלי אני צריך לצעוק אותו. וכמה שיותר חזק יותר טוב, אז צעקתי!
בכל ערב שישי שכל המשפחה יושבת לאכול אשתו של אחי הייתה מתחילה איתי שיחה ומספרת לי על בעל אחותה שמתעסק בנדל”ן ואולי רק אולי, גם הוא יוכל לעזור לי להגשים את החלום, אז כמובן שבכל יום ראשון אחרי הסופ”ש הייתי מרים טלפון ומנסה להתקשר.
השיחות עם טל יכלו להיות באמת מעולות רק שתמיד הייתה בהן בעיה אחת. טל לא עונה. וכך הגעתי למסקנה אחרי מספר ניסיונות שאת גאולתי לא אקבל מטל.
כמעט לסוף השירות הצבאי שלי התחברתי למתווך צעיר שאת שמו כבר איני זוכר, אותו מתווך מצא לי דירה ברחוב אלכסנדר ינאי ( 5 דקות משער רגר, אני זוכר את הרחוב למרות שאת הדירה לבסוף לא קניתי).
באותו יום שישי לאחר שחזרתי לביתי בעודי מתקלח ומסיר את הזיעה מאלכסנדר ינאי, אני מקבל טלפון “טל”, ובעודי מנסה להתייבש ממיי המקלחת טל מזמין אותי אליו לשיחה אצלו במשרדים.
כשפגשתי את טל, הכרתי בחור מדהים עם לב
שנותן ועוזר, ואת המשפט שאותו אמר, איך שהתיישב על הכיסא שמולי במשרדו לעולם לא אשכח. טל התיישב עם חיוך אמר לי לא לדאוג על הדירה שבה אני מעוניין. אך לפני אצטרך לתת לו תשובה לשאלה:
“אוהד, לפני שאתה קונה את הדירה תצטרך לענות לי העל השאלה החשובה ביותר. האם אתה משקיע, או יזם? ותחשוב על ההשלכות של כל צד”
אז חשבתי (לא הרבה זמן) ועניתי.
“אני יזם!”
התשובה של טל לנחרצות שלי היית חדה,
“אם אתה רוצה להיות יזם, אתה חייב להפסיק לעבוד בארץ. אתה צריך למצוא שוק בארה”ב, והדירה שיכולתי למכור לך, היא לא רלוונטית.”
וככה התנדפה לה הדירה ברחוב אלכסנדר ינאי ואותה החליפו הספרים על נדל”ן בארה”ב.
ועדיין עד להיום עברנו דיי הרבה!
בפוסט הבא אספר לכם על איך התחלתי להתמקצע בנדל”ן בארה”ב (רמז בדרך הקשה).
