להרחיב את אזור הנוחות שלנו

#יזםהשבוע ליטל קפלן #פוסט4

הרי פעם, אם אתם זוכרים מפוסטים קודמים, הייתה לי בעיה עם שליפת מילים, ידעתי מה אני רוצה להגיד אבל המילים פשוט לא נשלפו. כמו ללמוד שפה חדשה ופתאום המילים בורחות לך.

(אם אדייק זה שבניתוחים הסירו לי חלק מרכזי במוח שנקרא “היפוקמפוס” שמאלי, האחראי על הזיכרון והשליפת מילים).

כל פעם ששאלו אותי שאלה, נלחצתי כי לפני כל משפט אני צריכה לתכנן אותו ולחזור עליו וגם רוב הסיכויים שאתחיל לדבר וזה יתחרבש לי. הדבר הכי בסיסי שזה הדיבור, הפך בשבילי ליציאה מאזור הנוחות.

כשיש בעיה קטנה, זה לא מספיק מפריע אז לא נטפל בזה. כשהשן כואבת טיפה, אנחנו נשרוד! אבל כשהיא ממש מתחילה לכאוב ואי אפשר להמשיך ככה נפנה את הלוז לשבוע הקרוב ונלך לעקירה!.

הבעיה שלי לא הייתה בקטנה אלא היא הייתה ענקית, לא רציתי שידעו שאני לא יודעת לדבר, הייתי חייבת לדבר ודחוף! והיום אני גם מרצה ללימודי עיצוב ומעבירה חומר לימודי לסטודנטים, מרצה לקהל רחב על הסיפור שלי! אבל השיטה הזאת של הגדלת הבעיה עבדה לי, רק ככה הצלחתי לצאת מאזור הנוחות שלי. והיום דיבור מול קהל, העברת הרצאות, מכירות, להכיר אנשים חדשים זה ממש חלק מאזור הנוחות.

הגדלת הבעיה. גם כשחזרתי לעבוד ב”חופשת לידה” הקצרה הראשונה הרגשתי שהמחירים שלקחתי קודם כבר לא רלוונטים כי יש לי פחות זמן! כמעט ואין, ואני רוצה להרוויח לפחות מה שהרווחתי קודם, אם לא יותר.

אמרתי לעצמי, נגיד ואני יכולה לקחת ר ק לקוח אחד, בעצם הגדלתי לעצמי ממש את הבעיה של הזמן שלי, כמה אבקש על השירות שלי? מה אצטרך לעשות כדי לעבוד בהרבה פחות זמן עם הרבה יותר תשלום.

הפואנטה היא יציאה מאזור הנוחות כדי שזה יהיה אזור הנוחות החדש שלנו, וזה יהפוך להיות אזור נוחות הרבה יותר נוח מהקודם

יכול להיות שחלק מכם קוראים את הפוסט ואומרים לעצמם, איך זה פאקינג קשור לנדלן של ארהב?

כל מי שנמצא כאן, יצא מאזור הנוחות שלו, גם אם הוא עדיין שכיר ועושה עוד עבודה מהצד של נדלן וגם אם הוא עזב לגמרי ועושה רק נדלן.

אני חושבת שהגדלת אזור הנוחות שלנו הוא בכל תחום בחיים, חייב לצאת ממנו כדי להשיג משהו גדול יותר תמורה לאזור נוחות חדש! מאחלת לכולם להנות ולהצליח להגיע לאזורי נוחות חדשים שאנחנו כל פעם מציבים לעצמנו מחדש